ריאיון עם ורד טוכטרמן על אסף דקל ז"ל

ורד טוכטרמן היא מתרגמת, סופרת ועורכת. ביקשנו מורד לספר לנו קצת על אסף דקל ועל התרומה שלו לקהילת המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל, בדגש על עידוד יצירה ישראלית.

מתי ואיפה הכרת את אסף?

הכרתי את אסף, ככל הזכור לי, באייקון הראשון שלי, שהיה למיטב זכרוני אייקון 98. בן זוגי דאז, גיא, הכיר את אסף (הם התאמנו יחד בטאקוונדו לפני שנים), והוא הציג בינינו באחד האירועים בכנס. אסף, שבאותה תקופה עסק במרץ בעשיית נפשות לפורום המד"ב והפנטזיה שניהל ב-IOL, מיד מיהר לגייס אותי לפורום. כנראה לא הייתי מגיעה לשם בלי ההתעקשות שלו.

מאיפה הגיעה היוזמה של פרסום סיפורים בIOL ובפורום אורט?

אני לא יודעת מי התחיל בזה, אבל אנשים פרסמו באותה תקופה סיפורים בפורום כי לא ממש היו במות. עברית באינטרנט הייתה עסק קשה באותה תקופה, הרבה אנשים - גם אני - פרסמו סיפורים באתר האישי שלהם, וזה היה מורכב ונוראי כי לא הייתה תמיכה טובה בעברית.

ובפורום זה היה קל ונוח והיו קוראים נלהבים ותגובות מיידיות. אסף עודד פרויקטי כתיבה ותחרויות בפורום ולמיטב זכרוני גם אירגן את חלקם. וכש-IOL הציעו באחד משדרוגי המערכת שלהם פלטפורמה של מגזין (זה נקרא "דף קהילה" באותה תקופה, אבל זה היה מגזין) הוא מיהר לנצל את זה כדי לרכז שם תכנים מהפורום וגם תכנים נוספים. אז עלו לשם סיפורים, גם עצמאיים וגם מהפרויקטים והתחרויות שרצו בפורום, וגם סיפורים מתורגמים (למיטב זכרוני הוא תרגם בעצמו לפחות שניים). כשהקהילה של IOL עברה לאורט, המגזין עבר כמה גלגולים (המקור נשאר ב-IOL, שאני נשארתי לנהל), ולבסוף חלק מהתכנים שלו מצאו את דרכם ל"בלי פאניקה", המגזין של רמי שלהבת שהתחיל את דרכו כמבוסס בפורום אורט אבל נהיה עצמאי מהר מאד. עדיין אפשר למצוא בבלי פאניקה חלק מאותם תכנים, כמו "פרויקט ונציה". חלקים נעלמו אל הלא נודע כשהמגזינים הישנים (דף הקהילה ב-IOL והמגזין/מרחב שהיה לקהילה בפורום אורט) והפורומים הישנים נמוגו לבלי שוב. יש גיבויים שלהם על דיסקים ישנים, אבל די בלתי אפשרי לנבור בהם. יש קצת שאריות ב-web archive, אבל הן חלקיות, למרבה הצער.

מה הכי אהבת באסף?

אסף היה אדם חכם מאד, עם חוש הומור סרקסטי נהדר, סקרנות אינסופית בכל נושא כמעט, והמון ידע. הוא היה חבר נאמן מאד ומאד אכפתי בנושאים שהיו חשובים לו. והייתה לנו שפה משותפת שנעמה לי מאד. הוא היה אחד מחבריי הטובים ביותר במשך הרבה זמן.

מה הכי לא אהבת בו?

אסף גם היה אדם קשה, והחלק הגרוע מבחינתי שבהרבה דברים הוא היה קשה באותם מקומות שבהם אני קשה, מה שלפעמים יצר התנגשויות. הוא תמיד האמין שהוא יודע הכי טוב מכולם, ונטה להיות מאד לא נחמד עד כדי פוגעני כלפי מי שהאמין שטועה ועדיין העז להתווכח איתו. הוא גם לא ידע כל כך להבין רגשות של אחרים, מה שאמר שהוא היה חבר מאד נאמן ותומך אבל לא חזק בלהגיב נכון על כאב ומצוקה.

בשנים האחרונות התרחקנו, מהצד שלי - כי נהיה לי מאתגר להתמודד עם הצדדים הקשים שלו. זה ציער אותי הרבה, אבל לא היה לי מה לעשות עם זה.

מה את חושבת שהייתה התרומה הכי גדולה של אסף לקהילת הכותבים שצמחו בפורומים?

אסף נתן פלטפורמה בשמחה, לכולם. הוא כן ציפה לרף איכות גבוה ככל שהוא יכול, אבל הוא עודד כתיבה גם בתחרויות שהיו בפורום (אלה שארגן ואלה שפשוט נתן להן גב) ובפרסום שלהן במגזין/דף הקהילה. הוא עסק בהמון פרויקטים בקהילה שאין סיכוי שאזכור את כולם, וזכורה לטוב רשימת קיפוד שבה ריכז את סיפורי הז'אנר הקצרים שראו אור בעברית, גם המתורגמים וגם - וזה חשוב במיוחד, כי לא תמיד הם זכו למעמד שווה בתיעוד - סיפורי המקור.

הוא לא עסק ישירות בנושאי כתיבה כי זה לא היה התחום שלו (הוא תמיד שאף לכתוב, אבל הפרפקציוניזם שלו במשך שנים לא הניח לו להשלים סיפור), אבל נתן לתחום פלטפורמה נחוצה מאד, ומאחר שהוא גם היה קורא נלהב שבלע *הכל*, היו לו תגובות בערך על כל דבר. ותגובות קוראים זה דבר שהיה נחוץ לנו, הכותבים, כמו אוויר לנשימה, בתקופה הזאת שבה היה קשה למצוא קהל. זו הייתה נורמה שלדעתי תרמה המון להתפתחות הכתיבה הז'אנרית.

ספרי לנו על איזה פרוייקט מעניין שאסף הניע?

אסף עשה *המון* דברים, אני בטוחה שיש המון שאני אפילו לא מודעת אליהם. אני באמת חושבת שהענקי שבהם היה איך שהחיה ותחזק את פורום IOL, אחר כך אורט. הוא היה אחראי במידה רבה על בניית הקהילה שהתגבשה שם ושממנה יצאו ממש המון מפעילי הקהילה והפרויקטים שלה. היו בפורום הרבה אנשי ספרות (השתתפו בו מתרגמים ועורכים, וצמחו ממנו מתרגמים ועורכים), הרבה פעילים ופעילים לעתיד בכנסים, וכמובן הרבה הרבה כותבים. הוא נתן לנו מרחב טוב, איכותי (והסינון ששמר על איכות הפורום היה עבודה קשה וסיזיפית) שבו יכולנו לצמוח כקהילה. קשה לנסח כמה השפעה הייתה לפורום הזה על התפתחות הקהילה.

מה היו תחומי העניין הגיקיים שלו? לאלו פאנדומים הוא התחבר?

אסף אהב מאד ספרות ז'אנר. היה לו אוסף עצום של ספרות ז'אנר בהיקף שלא רואים כל יום, והוא קרא והכיר המון. גם קומיקס, סדרות, סרטים, פריטי אספנים וזוטות למיניהן... בעיקר היה מרשים

רוחב היריעה שלו. הייתה לו דעה בערך על כל דבר.

למה את הכי מתגעגעת אצלו?

אני מתגעגעת לשבת איתו על וויסקי. לא קשור לז'אנר ולא קשור לכתיבה, אבל הוא אהב אלכוהולים מעניינים וזכורות לי פעמים שהוא חזר מטיולים לחו"ל עם דוגמאות של אלכוהול טוב והביא לי לדגום. היינו יושבים ביחד, בבית שבו גרתי ברמת ישי, צופים באיזו סדרת ז'אנר איכותית או באיזה סרט קאלט מזעזע (דגמנו בערך את כל הטווח שבין הקצוות) ומלווים את זה באלכוהול שהוא הביא, בדיבורים על המתרחש בקהילה ובבדיחות איומות. מדי פעם היינו מארגנים משחקי ברון עם חברים מהפורום, שהכילו את הטוב מכל העולמות - אלכוהול טוב, סיפורים ז'אנריים וצחוקים עד דלא ידע.

ספרי לנו על רשימת קיפוד. איך הנושא הזה התחיל אצלו?

במשך שנים היה מוסד בקהילה בשם "רשימת ארז" - רשימה מתעדכנת של ספרי הז'אנר שיצאו בעברית, שריכז ארז אברמוביץ' (שהיה אז חבר פעיל בפורום וכמה שנים גם יו"ר האגודה). זה היה דבר מעולה, אבל מדי פעם עלתה העובדה שהיה נורא חסר משהו דומה לגבי סיפורים. זה תמיד נראה לי פרויקט שאפתני מדי - אחרי הכל, ללקט פרטים על סיפורים זה הרבה יותר בלגן מאשר ללקט פרטים על ספרים. אבל אני חושבת שזה התבשל אצל אסף הרבה זמן עד שיום אחד הוא פשוט התחיל לרכז את המידע, ופרסם אותו. זה היה פשוט מעולה. עד היום, כשאני רוצה לגלות אם סיפור מסוים התפרסם בעברית, איפה, בכמה תרגומים שונים (אם הוא מתורגם), אני קודם כל מתחילה שם.

אם היית יכולה להגיד לו משהו עכשיו, מה היית אומרת?

סססאמק, קיפ, אתה חסר. הלוואי שהעולם היה יותר טוב לך. הלוואי שעוד היית פה. הלוואי שעוד היה אפשר להשיג Cock O' The North, היינו מארגנים לנו בקבוק של נוסטלגיה ויושבים וצוחקים בצורה הכי בוגרת בעולם על השם שלו ומוצאים איזה קאלט איום ונורא לצפות בו ולהזדעזע מכמה שהוא גרוע.

תודה רבה לורד, שהסכימה לחלוק איתנו זכרונות מאסף, שאליו כולנו מתגעגעים.